1993 – הביאנלה בונציה

בשנת 1993 פנה האוצר ד"ר גדעון עפרת לאביטל גבע בהצעה לייצג את ישראל בביאנלה הבין לאומית לאמנות בונציה. אביטל הציב מספר תנאים, העיקריים שבהם – עבודת האמנות שלו תהיה החממה, אשר תוקם במרכז מתחם הביאנלה, והוא יטוס יחד עם בוגרי החממה ותלמידיה להקים את המיצג. להפתעתו של אביטל – גדעון הסכים! 

בחודש מאי 1993 יצאה משלחת ובה שלושים איש מבוגרי החממה ובני נוער לונציה שבאיטליה. בעבודת צוות שנמשכה לאורך חודשיים, לנוכח עיניהם המשתאות של האיטלקים, הקימו הישראלים במו-ידיהם חממה ענקית בה שתלו מלפפונים, הקימו בריכת דגים ומחלף חום ענק מעליה, כשהמים משקים את המלפפונים במעגל סגור, ומקררים את הצופים בחום הקיץ, בנו מתחמי תצוגה והכינו קפה שחור על האש. 

ביוני 1993 נפתחה התערוכה, כאשר החממה היא הביתן הישראלי הרשמי, שהיה הביתן הגדול ביותר בביאנלה בשנה זו ואולי בעצם עד היום, כשמעל לחצי מיליון מבקרים פוקדים את החממה את המיצג לאורך חצי שנה, מיוני עד אוקטובר 1993.

בנובמבר 1993 פורקה החממה בונציה, מרכיביה נלקחו על ספינה חזרה לישראל, ותלמידי החממה חיברו אותם מחדש בישראל, כך הכפילו את גודלה של החממה. את הברזלים תוכלו למצוא עדיין בחממה – הם הגג שלה!