חקלאות עירונית
העולם עובר לגור בערים. יותר ממחצית תושבי העולם גרים כיום בערים, ושיעור זה של האוכלוסיה צפוי לגדול בשנים הבאות. בתל אביב "הקטנה" שלנו, גרים כחצי מיליון אנשים. נשמע לכם הרבה? במקסיקו סיטי גרים כתשעה מיליון בני אדם, ואם מחשבים את היקף האוכלוסיה במטרופולין של מקסיקו סיטי, כבר מגיעים ל - 23 מיליון איש…
חשבתם פעם כמה מלפפונים אוכלים 23 מיליון איש בכל יום? כמה עגבניות?
חשבתם פעם מה נדרש כדי להביא לתוך מקסיקו סיטי, למטרופולין ששטחו הינו ⅕ משטח מדינת ישראל את כל העגבניות, המלפפונים ושאר מוצרי המזון שצורכת האוכלוסייה? כמה פקקים, דלק, זיהום אוויר ורעש אנחנו יכולים לחסוך אם רק נמצא דרך להביא את החקלאות לתוך העיר. זאת ועוד – אם נמצא דרכים לגדל מזון בתוך העיר, נוכל לספק מזון טרי יותר לחנויות.
ובכן… אנחנו עובדים על זה! ותשמחו לדעת שאנחנו לא לבד: יזמים רבים במגוון של מדינות, כמו גם חוקרים ומומחים, מפתחים דרכים לגדל מזון בתוך העיר. ישנן מגוון של טכניקות ושיטות לגידול מזון בעיר, בתחום הנקרא "חקלאות עירונית". בין שיטות אלו ניתן למנות מספר מרכזיות:
הידרופוניקה
גידול צמחים על מים. ניתן לגדל צמחים בהידרופוניקה בצורה אופקית או אנכית. הידרופוניקה מאפשרת לגדל צמחים במנותק מהקרקע, כך על גגות, על קירות ובתוך בניינים (Indoor). הידרופוניקה מתבססת על פי רוב על מערכת מים סגורה. הצמחים מקבלים את המים אותם הם צריכים באמצעות השורשים ישירות ממערכת הגידול. המגדל נדרש להוסיף דשן למים, על מנת לספק לצמחים את צרכיהם. בגידול Indoor נדרש גם להוסיף תאורה.
אקווה-פוניקה
אקווהפוניקה מוסיפה לשיטה ההידרופונית את האלמנט של דגים. במערכת אקווהפונית סימביוזה בין דגים וצמחים הנמצאים במערכת המים הסגורה. הפרשות הדגים מספקות דשן אורגני לצמחים, ובכך שהם צורכים חנקות מהמים, הצמחים מנקים את מי הדגים. כך יכול המגדל להינות הן מתוצרת של צמחים והן מהדגים.
קירות ירוקים
בקירות ירוקים, מגדלים את התוצרת החקלאית לגובה. כך ניתן לנצל שטח עירוני ענק – הקירות. קירות ירוקים יכולים להתבסס על מצע מנותק ועל גידול הידרופוני.
פרמקלצ'ר
ניתן לגדל מזון בערים בשיטת הפרמקלצ'ר, בשטחים פתוחים הנמצאים בעיר כגון בגינות, בפארקים ועל גגות. היתרון בשיטת הפרמקלצ'ר שהיא חסכונית במשאבים, הגידול אינו דורש חשמל (בשונה מהידרופוניקה ואקווהפוניקה).
בחממה, עוסקים התלמידים במגוון השיטות שתוארו לעיל בחקלאות העירונית. התלמידים חוקרים את תנאי הגידול, שיטות הגידול, קצב הגידול, גידולים שונים ואף משווים בין שיטות ומערכות שונות. בנוסף, מפתחים ומנסים תלמידי החממה טכנולוגיות לחישה, בקרה ושליטה במערכות הידרופוניות. טכנולוגיות אלו יכולות לייעל את הגידול החקלאי ולהנגיש אותו למגדל הביתי, ובכך להגדיל את היקף המזון המיוצר בחקלאות העירונית.
מוזמנים לקרוא את הכתבה של תלמיד החממה עידו ברן, בנושא הידרופוניקה באתר זווית.
